<h1>הרוקח סימן ש"ב</h1>
<h2>דף יז.</h2>
הלכות תפלות רגלים מתפללים בלילי יו"ט למעריב אין אומר והוא רחום ולא בע"ש ולא בעי"ט. ואומר מעריב ומסיים פורס סוכת שלום. והצבור אומרים בלחש אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קדש אלה הם מועדי. קדיש ומתפללים מגן ומחיה ואתה קדוש ואתה בחרתנו יעלה ויבא. רצה ומודים שלום רב קדיש ומקדשים בורא פרי הגפן אשר בחר בנו ושהחיינו בבית הכנסת. בלילי פסח הראשונים אין מקדשין על היין בבית הכנסת והטעם כתוב בענין פסח. יושבין על השולחן ומוזגין היין ומברכין פרי הגפן ואשר בחר בנו ושהחיינו ושותין ונוטלין ידים. ובוצעין על ב' ככרות המוציא. בפסח אומר בקדוש את יום חג המצות הזה זמן חירותנו. ובשבועות אומר זמן מתן תורתנו ובסוכות אומר את יום חג הסוכות הזה זמן שמחתנו. ובשמיני עצרת אומר את יום שמיני חג העצרת הזה זמן שמחתנו וב' ימים טובים אומר שהחיינו בקדוש. ואם הוא שבת וי"ט אומרים בקדוש ויכולו. אשר בחר בנו. ותתן לנו ה' אלקינו. באהבה שבתות למנוחה ומועדים לשמחה את יום השבת הזה ואת יום חג פלוני הזה. וחותם מקדש השבת ישראל והזמנים ושהחיינו לעולם בסוף ואפילו בסוכות דקיימא לן סוכה ואחר כך זמן. ובראש השנה אומר את יום הזכרון הזה יום תרועה ובשבת אומר זכרון תרועה ומסיים ודברך מלכנו אמת וקיים לעד בא"י מלך על כל הארץ מקדש ישראל ויום הזכרון ואומר שהחיינו בליל ראשון ולא בליל שני של ראש השנה דקדושה אחת היא. ובוצע ביום טוב על ב' ככרות ומזכיר יעלה ויבא מעין המאורע. יו"ט שחל להיות בשבת קורין במנחה פרשה הנוהגת ולא של יו"ט. כדאמרינן בפ' במה מדליקין (דף כ"ב) [דף כ"ד] גבי המפטיר הכא נמי אלמלא שבת אין קריאה במנחה ביו"ט. בתפלת ערבית של מויו"ט מתפלל אתה חננתנו כדאמרינן בשילהי יומא (דף פ"ח) מתפלל י"ח ברכות שלימות מפני שצריך לומר הבדלה בחונן הדעת ומבדילין על הכוס כדאמר בפרק ערבי פסחים (דף ק"ד) מבדילין במ"ש ליום טוב ובמוצאי יום טוב לחולו של מועד. ובמוצאי יוה"כ ובמוצאי יו"ט. שבת וי"ט במגנצא אין אומר פרקי אבות במנחה ולא במה מדליקין בע"ש דאינו יכול לומר עשרתם. ובורמיישא פרקי אבות אין אומר אבל ב"מ אומר. שבוע שחל בו יו"ט אין אומר למוצאי שבת שלפניו ויהי נועם אם חל באמצע שבת והלאה. המדליק נר ביו"ט צריך לברך להדליק נר של יו"ט.
